בלב מקדוניה המערבית, משתרע אזור קורסטיה Korestia, רשת של כפרים נטושים אשר מצליחים לשמור על צביון מיוחד ועל ניחוח העבר. הכפרים העתיקים של קורסטיה, ביניהם מלס, מקרוכורי, קראניונה, מברוקמבו ואגיוס אנטוניוס, נמצאים למרגלות הרי וורנו וטריקלריו ומציעים מסע ייחודי בין מורשת היסטורית נושנה לנופי טבע עוצרי נשימה. כפרים אלה אמנם ננטשו במרוצת השנים, אך הם ממשיכים לספר סיפור עשיר ומרתק למבקרים שמגיעים לגלות את סודותיהם.
קורסטיה היא חבל ארץ היסטורי במקדוניה המערבית, הממוקם בין הדרך המחברת את קסטוריה ופלורינה. האזור משתרע על פני המורדות המערביים של הר ורנו (ויצי), המורדות המזרחיים של הר אורלובו והמורדות המזרחיים של הר טריקלריו. האזור גובל באזורים היסטוריים אחרים כמו פופולי במזרח, דבולי במערב (כיום חלק מאלבניה) ואזור פרספה בצפון.
הנוף באזור מתאפיין בעמק סגור וארוך שנוצר על ידי נהר ליבדופוטמוס, המהווה את מקור המים העיקרי של האזור. הנהר חוצה את מצוק קורומיליה ומתחבר לנהר אליאקמונס במישור ארגוס אורסטיקו. העץ הנפוץ באזור הוא האשור, המעניק לנוף צבעוניות עונתית מרהיבה.
בתקופה העות'מאנית, האדמות הפוריות היו בבעלות הביי התורכים, רובם ממוצא אלבני. הם שימשו גם כגובי מיסים, והחזיקו כוח משטרה מקומי חמוש. החיים בכפרים היו קשים, והצדק היה נדיר. הכפרים בהרים היו חופשיים יותר, אך עניים ועם אדמה שאינה פורייה. התושבים עבדו כפחמים, חוטבי עצים או נאלצו לפנות לשוד להתפרנסות.
האזור היה במוקד מאבקים לאומיים בתחילת המאה ה-20. מרד אילינדן ב-1903 הוביל לשריפת רוב הכפרים על ידי התורכים. ב-1904 נהרג באזור פבלוס מלאס, גיבור המאבק המקדוני, שביתו הפך למוזיאון חשוב.
מתחם הכפרים מורכב מתשעה יישובים היסטוריים. הארכיטקטורה המסורתית מתאפיינת בבתים העשויים מלבני אדמה אדומה וקש, היוצרים נוף ייחודי. שיטת בנייה זו נשמרה עד אמצע המאה ה-20.
את הסיור נתחיל בכפר מלס, שבו עומד מבנה יוצא דופן מבחינת חשיבותו ההיסטורית – הבית שבו נהרג פאבלוס מלאס, קצין הצבא היווני ואחד מגיבורי המאבק לשחרור מקדוניה. מלאס נפל בקרב ב-13 באוקטובר 1904, בעיצומו של מאבק עיקש נגד השלטון העות'מאני ונגד התפשטות ההשפעה הבולגרית באזור. כיום, הבית משמש כמוזיאון המספר את סיפורו של מלאס ואת מורשת המאבק לעצמאות. הביקור במקום מאפשר היכרות עם אחד הפרקים ההרואיים ביותר בהיסטוריה היוונית ומפגש עם הדמויות והאירועים שעיצבו את האזור.
במרחק קצר ממלס שוכן הכפר מקרוכורי, המשובץ בנופי טבע מרהיבים ועצים גבוהים. כאן, מטיילים יכולים לצאת למסלול הליכה קצר ורגוע בין עצי אשור עתיקים ונחלים המפלסים את דרכם בין ההרים. הכפר מקרוכורי מציע חוויה של רוגע ושלווה לצד נוף טבעי מרשים, המאפשר למבקרים לנשום את אוויר ההרים הצח ולהיטמע בשקט שמאפיין את האזור.
בין כפרי קורסטיה, קראניונה הוא כנראה הידוע ביותר לחובבי הקולנוע. כפר זה שימש כתפאורה לסרטים מפורסמים כמו ״נשמה עמוקה״ של הבמאי פנטליס וולגריס ו״הצעד המושהה של החסידה״ מאת תיאודורוס אנגלופולוס. הנוף הייחודי, השקט והמבנים הנטושים משרים אווירה מסתורית ומרתקת. עבור המטיילים, השיטוט בכפר מספק תחושת מסע לתוך סצנה קולנועית חיה, כמו לחיות רגע מתוך סרט.
בכפר אגיוס אנטוניוס ניתן להתרשם ממספר בתים מסורתיים אשר שרדו במצב טוב יחסית, בנויים מלבנים שנעשו מאדמה מקומית עשירה בברזל, מה שמעניק להם גוון אדמדם. המבנים הללו, המוגדרים על ידי רשות העתיקות היוונית כמבנים לשימור, מייצגים את סגנון הבנייה הכפרי הייחודי לאזור. הכפר משמש דוגמה למגמות השימור באזור קורסטיה והצצה לאורח החיים המסורתי והכפרי שנשתמר באבן ובחומר.
את המסלול נסיים בטיול לאורך נהר ליוודופוטאמוס, המהווה את עורק החיים של האזור ומוביל לעמק שקט המגיע אל ערוץ קורומיליה. הליכה לאורך הנהר מציעה למטיילים הזדמנות ליהנות מהשקט והשלווה שהטבע מציע, עם נוף עוצר נשימה של ההרים המקיפים את האזור.
מאמצע המאה ה-20 החלה נטישה רחבה של כפרים רבים באזור קורסטיה. התושבים המקומיים, שנאלצו להתמודד עם חיים בתנאים כלכליים קשים, חיפשו אחר אפשרויות פרנסה טובות יותר בערים הגדולות ביוון, כמו אתונה ותסלוניקי, או במדינות אחרות. הגירה זו, שהונעה על ידי חוסר אפשרויות עבודה בכפרים המבודדים, הותירה את קורסטיה שוממה מאדם. כפרים כמו מלס וקראניונה הפכו לאבן שואבת למבקרים המחפשים נופים עוצרי נשימה והצצה לכפרים אשר הזמן והאנשים כמעט נטשו אותם.
הסיבות לכך שהתושבים לא חזרו לכפרים רבות ומורכבות. תשתיות בסיסיות כמו חינוך ושירותי בריאות נעדרים, דבר המקשה על יישוב מחדש. נוסף לכך, התושבים המקוריים אשר עזבו, מורישים את הנכסים לדורות הבאים, מה שיוצר בעלות משותפת של עשרות יורשים, וגורם לכך שכל ניסיון לשפץ או להחזיר את החיים לכפר הופך למסובך.
כיום קיימות תוכניות שימור שמטרתן לשמר את מבני הכפרים ולסייע בהחייאת האזור באמצעות תיירות, אומנות ויוזמות תרבותיות. רשות העתיקות של מקדוניה המרכזית שוקלת להגדיר חלק מהכפרים כאזורי שימור, במטרה לשמור על הארכיטקטורה המסורתית. יוזמות נוספות שואפות לשלב את הכפרים באקולוגיה ובתיירות מקומית.
קורסטיה הוא אמנם אחד מאזורי הכפרים הנטושים הבולטים, אך קיימים ביוון עוד כפרים נטושים. בכרתים, למשל, קיימים כפרי מסטורוחוריה, ובחצי האי מאני ישנם כפרים נטושים רבים שהתושבים נטשו במהלך המאה ה-20 בשל קשיי פרנסה והגירה.
המסע לקורסטיה הוא חוויה ייחודית של גילוי אזור אותנטי שטרם נכבש על ידי תיירות המונית. זוהי הזדמנות נדירה לחוות את ההיסטוריה והתרבות של מקדוניה המערבית בצורתה הטהורה ביותר. קחו את הזמן, צלמו, ותיהנו מהשקט והיופי של המקום.
