בעולם שהופך במהירות לטכנולוגי יותר ויותר, היוצר, לצד הקדמה, גם ניכור בין בני אדם, חברות, קהילות ועמים, הרצון הנוסטלגי והרומנטי בחזרה לחיי פשטות, רחוקים משאון המודרניות התזזיתית, לקהילתיות, גובר במדינות מתקדמות רבות בעולם. יש קסם ועוצמה בקהילת שווים בעלת ערכים משותפים, בטח כשהאיום האקולוגי הולך ונחשף בעשורים האחרונים. העניין הגובר בקהילות שמטפחות פשטות וחיים קהילתיים כשהמוקד הנו אקולוגי ובר קיימא, אני מוצא ערך רב בהתבוננות בקהילות ששמרו על ערכים אלו כתגובת נגד לעולם סביבן הן כתוצאה מריחוקן ובין מתוך מניעים תרבותיים .ביוון הצלחתי להבין יותר בערכן של אותן הקהילות.
ביוון של ימינו, ישנן קהילות מיעוטים, בעיקר בהרים ובאזורים הכפריים, השומרות על אורח חיים מסורתי שנשתמר במשך מאות שנים. קהילות אלו, כמו הפומקים בתראקיה והוולאכים (Aromanians) בהרי פינדוס, ממשיכות לשמר עקרונות חיים שמאפיינים את התרבות הנוודית והשבטית, גם מול התפתחות מודרנית מהירה ששוטפת את שאר העולם.
החיים הפשוטים והאינטימיים של המיעוטים הנוודיים ביוון מבוססים על קשר עמוק לאדמה ולסביבה. בדומה לנוודים באיראן, המיעוטים ביוון חיים על פי עקרונות שמושתתים על ניצול משאבי טבע מקומיים ושימוש בר קיימא בהם, מבלי לפגוע באיזון הטבעי. האוכלוסיות הללו תלויות ברעיית צאן, בגידול תרנגולות, ובהפקת תוצרת מקומית בסיסית כמו חלב, בשר וצמר, שמספקות להם מזון ומשאבים לייצור עצמי. שיטות הבנייה המסורתיות שהן חלק בלתי נפרד מאורח חייהם מבוססות על חומרים טבעיים הזמינים בסביבה. כמו נוודי איראן, גם מיעוטים אלה בונים את בתיהם מאבן, עץ ובוץ, מתוך כוונה לשמר את המשאבים המקומיים ולהימנע מפגיעה בטבע.
אחת התופעות הבולטות היא העובדה שמודרניזציה מהירה, שנכנסה לחלקים אחרים ביוון, פסחה במובנים מסוימים על אזורים אלו. המיעוטים השבטיים בחרו, מתוך כוונה תרבותית עמוקה, לשמור על אורח חיים המנותק מהקצב המהיר של ההתפתחות. הם דבקים בחיי הקהילה הפשוטים, שבהם ישנה חלוקה ברורה של תפקידים משפחתיים, קשר עמוק עם הטבע, ומסורת של הסתמכות על מזון ופרנסה מקומיים. השימוש בפאנלים סולאריים או בגז בייתי הולך וגובר בקרב חלק מהמיעוטים, אך משרת רק צורך בסיסי מבלי לאמץ את כל ההשפעות של החיים המודרניים.
התרבויות הנוודיות והשבטיות ביוון מייצגות את אחת הצורות הקדומות והאותנטיות ביותר של חיי אנוש, שבהם קיימת אינטימיות עמוקה עם הסביבה ותחושת שייכות למקום. בעולם מודרני שבו קצב החיים מהיר, מערכות יחסים אנושיות מרוחקות והצריכה הכלכלית גוברת, התרבויות הללו מזכירות לנו את החשיבות של חיי פשטות, שיתוף פעולה קהילתי, וחיבור לשורשים. השמירה על אורח חיים זה אינה רק שימור של מסורת, אלא גם הדגשת הערכים האקולוגיים שממשיכים להוות השראה בעידן שבו קיימות ואקולוגיה הופכים לנושאים מרכזיים בעולם. הצצה לחיי המיעוטים הללו ביוון מאפשרת לנו ללמוד על דרכים אלטרנטיביות לשימור איזון בין הטבע לחברה, תוך שמירה על חוסן קהילתי והתמקדות בצרכים בסיסיים.
