בדרכי ל'יוון ההררית', אני מוצא עצמי שואל: 'באיזו דרך אבחר?' בין הדרכים הרבות החוצות את המרחב הגיאוגרפי העצום הזה, כל דרך מציעה חוויה משלה. אבל עבורי, הבחירה תמיד ברורה: דרך E65. לאחרונה החלטתי להעמיק את הקשר שלי לדרך האהובה, ולחקור את הפינה המיוחדת הזו – קלוסקופי. כפר עליו אומרים שהוא אחד האותנטיים ביותר ביוון. כאן, בין טבע עוצר נשימה למסורת עתיקת יומין, מצאתי חוויה שמרוממת את הנפש.
בגובה של 1,100 מטרים מעל פני הים, בחבל פוקיס שבמרכז יוון, שוכן הכפר קלוסקופי – פנינה נסתרת של טבע, היסטוריה ושלווה. הכפר, ששמו העתיק היה "קוקוביסטה," מציע למבקרים מסע קסום בין יערות ירוקים, מים זורמים, ומסורת יוונית אותנטית. קלוסקופי משמעה "תצפית יפה," ולא במקרה – מהכפר נשקפים נופים עוצרי נשימה של פסגות ההרים הסמוכות.
קלוסקופי הוא כפר ירוק העטוף ביערות עצי אשוח, פלגי מים ונחלים צלולים. מקור המשיכה העיקרי הוא מעיין ה"קאפלובריסו," ממנו נובע הנהר קיפיסוס, אשר מימיו הזכים תורמים לאווירה הפסטורלית במקום. אחד המסלולים הפופולריים הוא "שביל הקנטאור," המציע נופים פנורמיים יוצאי דופן המתאימים לאוהבי טיולי הטבע וההליכה.
שביל הקנטאור (Kentavros Trail) הוא מסלול הליכה פופולרי המחבר בין קלוסקופי לנקודות תצפית מרהיבות על הרי האזור. המסלול עובר בין יערות, נחלים ופסגות, ומאפשר למטיילים להרגיש קרובים לטבע הפראי. השביל מתאים לטיול עצמאי, אך ייתכן שחלק מהמטיילים ירגישו צורך במדריך מקומי, במיוחד בקטעים המאתגרים יותר.
קלוסקופי ממוקם באזור סטראיה (Sterea Ellada), הידוע בטבעו ההררי והנופים הפראיים. הכפר מוקף ביערות עצי אשוח צפופים, נחלים, ומעיינות זכים. בין ההרים הגבוהים שמקיפים אותו ניתן לציין את הר פרנסוס (Mount Parnassus), המהווה בית גידול לצמחייה עשירה ולבעלי חיים נדירים. המעיין המרכזי בכפר, "קפאלובריסו," הוא מקורו של הנהר קיפיסוס, המספק מים לאזור כולו.
"יוון ההררית" כוללת אזורים רבים בצפון, במרכז ובדרום יוון, אשר מציעים חוויה שונה לגמרי מזו של יוון האיים או הערים הגדולות. אזורים אלו ידועים בשל יופיים הטבעי, התרבות המסורתית, והרגשת ההתנתקות שהם מעניקים למבקרים.קלוסקופי ממוקם בלב אזור זה ומהווה יעד אידיאלי למטיילים המחפשים חוויה אותנטית וטבעית בלב ההרים.
קלוסקופי, ששמה הקודם היה "קוקוביסטה," הוקם ככל הנראה בתקופת האימפריה הביזנטית. שמו הקודם נגזר מהמילה "ינשוף" (κουκουβάγια), כנראה בשל הימצאות הינשופים באזור. במהלך הכיבוש העות'מאני, הכפר שימש מקום מפלט למורדים יוונים (הקלפטים) ולמתיישבים שחיפשו הגנה טבעית.
בשנים מאוחרות יותר, בתקופת המלחמה היוונית-איטלקית, שימש האזור נקודת מעבר לכוחות הפרטיזנים שפעלו בהרים.
לכפר קלוסקופי נקשרו מספר אגדות ומיתוסים מקומיים, כמו שקורה במקומות רבים ביוון העמוסה סיפורי עם ומורשת רוחנית. הנה כמה סיפורים ואמונותה מוסיפות ממד של קסם ואותנטיות לביקור בכפר ומדגישות את החיבור העמוק בין תושבי קלוסקופי לנוף שמסביבם ולמורשתם התרבותית. מומלץ לשאול את המקומיים על הסיפורים הללו – הם ישמחו לשתף ולהעשיר את חוויית הביקור שלכם .ייתכן שתשמעו אותן מהמקומיים או אחרים שקשורים לכפר:
שמו הישן של הכפר, קוקוביסטה (Κουκουβίστα), מקורו במילה היוונית "ינשוף" (κουκουβάγια). על פי האמונה המקומית, האזור היה מיושב בלהקות של ינשופים, שנחשבו במיתולוגיה היוונית כסמל לחוכמה וראיית העתיד. המקומיים מאמינים שהינשופים היו שומרי הכפר ומגיניו, ולעתים אפשר לשמוע סיפורים על ינשופים שהובילו אנשים תועים בשבילים החשוכים.
מעיין קפאלובריסו, המקור העיקרי למים בכפר, נחשב למעיין קסום. לפי האגדה המקומית, כל מי ששותה ממימיו בלילה ירח מלא יזכה לשנים של בריאות ואריכות ימים. תושבי הכפר מספרים כי בעבר היו מגיעים אנשים מרחוק כדי לשתות ממעיין זה ולהתפלל לבריאות.
שביל הקנטאור מחבר את קלוסקופי ליערות ולפסגות שמסביב, והוא נושא שם שמחזיר אותנו ישירות למיתולוגיה היוונית. יש האומרים כי בעבר חיו באזור קנטאורים – אותם יצורי מיתולוגיה חצי-אדם חצי-סוס – שהיו נודעים כחכמים ואכזריים גם יחד. תושבי האזור מאמינים שהשביל הוא אחד ממסלולי הבריחה של הקנטאורים שנרדפו על ידי בני האדם.
אגדה נוספת מספרת על אישה זקנה שחיה בכפר לפני מאות שנים, ונחשבה למגדת עתידות. היא נהגה להעלות עשן מצמחי מרפא מקומיים ולקרוא את סימני העשן כדי לייעץ לאנשים שהגיעו אליה. על פי הסיפורים, היא נעלמה יום אחד ביער הסמוך, ומאז היא נחשבת לדמות מסתורית שמגנה על הכפר.
הפסטיבל שנערך בכל אביב בכפר נתפס על ידי תושבים רבים כהמשך של מסורת עתיקה שבה המוזיקה הייתה אמצעי לתקשור עם הרוחות של היער. האגדה מספרת כי בזמן הפסטיבל, הרוחות הטובות מתכנסות להקשיב למוזיקה ולברך את האזור בשנה פורייה ושלווה
הכפר, שבו מתגוררים כיום כ-330 תושבים בלבד, שומר על אופיו המסורתי. רוב התושבים עוסקים בחקלאות, יערנות ותיירות. בעבר התבססה הכלכלה המקומית בעיקר על גידול בקר ועיבוד יערות, אך כיום התיירות הכפרית הפכה למקור פרנסה מרכזי.
חשוב לציין כי אין כניסה לכלי רכב לתוך הכפר עצמו, ולכן החוויה בו שקטה וטבעית לחלוטין.
הכפר מתהדר בבתי אבן מסורתיים עם מרפסות עץ, המציעים חוויה אותנטית של לינה ביוון הכפרית. המקומיים, הידועים באדיבותם, מזמינים את המבקרים ליהנות מחוויה משפחתית וחמימה. הלינה המומלצת היא ב"פנסיון 'החלום'," שבו האורחים זוכים לחוויית לינה ייחודית.
מה יש לראות ולעשות באזור?
המטבח המקומי מתבסס על מרכיבים טבעיים ואותנטיים.
טיפים וכללי התנהגות
ניתן להגיע לכפר דרך דלפי או אתונה: