בדומה לארצות רבות בעולם, גם ביוון ההיתיישבות הכפרית קיימת מאות רבות של שנים. אמנם תהליכי עיור, שארעו ב"גלים" והואצנו במאות האחרונות, מאיימים על המשכיות צורת החיים המחייבת הזו, בעיקר בהעדר המשכיות , "דור המשך " הדבק בסגנון החיים הכפרי, הפריפריאלי הרחוק ממרכזי תעסוקה, הזדמנויות ושירותים חברתיים..
בשנים האחרונות, מתעוררת "תנועת נגד" של בני אדם שמוצאים בהם תשוקה למימוש ערכים של חיי פשטות, חזרה לחיים בתוך הטבע, בגידול עצמ ישל תצרכיהם,של שימור הסביבה והאיזון האקולוגי. אנשים שהקהילתיות המטפחת ערבות הדדית, עזרה וערכים משותפים, מוצאים טעם ומשמעות חדשה לחייהם ולמשפחותיהם "בזכות" התנאים המאתגרים שהוזכרו מעלה.
במאמר זה, ניסיתי להתחקות אחר מגמה זו ביוון, שהתברכה בהיתיישבות כפרית רחבת היקף . מה הופך כפר "רגיל", הרחוק ממרכז עירוני על שירותיו הרבים, לכפר אקולוגי. להערכתי, "איום "ההתחממות הגלובלית, שנתפס בעבר כאיום סרק, האיום שהפך למוחשי הרבה יותר,משפיע על רבים המחשבים עתידם מחדש ( אציין שהאיום האקולוגי הוא רק אחד מהאיומים ולא חזות כל ) רגע לפני שיהיה מאוחר מדי...
כפרים אקולוגיים ביוון הם יישובים שהוקמו או עברו שדרוג תוך התמקדות באורח חיים מקיים ובר-קיימא, הכולל שמירה על הסביבה, שימוש במשאבים מתחדשים וטכנולוגיות ירוקות, כמו גם שמירה על מסורות תרבותיות ומקומיות. הכפרים האלו מציעים לתיירים חוויות המשלבות נופים טבעיים, תרבות אקולוגית, והיכרות עם אורח חיים בעל השפעה סביבתית מינימלית.לעומת זאת, "כפרים רגילים" (או מסורתיים) הם יישובים שאין בהם בהכרח דגש על קיימות, אך הם נשענים על כלכלה מקומית, חקלאות מסורתית ושימור של תרבות ומנהגים מקומיים. הכפרים הללו נשארו פעמים רבות בדיוק כפי שהיו במשך עשרות ואף מאות שנים, עם התמקדות בחיי קהילה מקומיים, אך עם פחות התאמות סביבתיות.
המאפיינים העיקריים של כפרים אקולוגיים:
- בנייה מסורתית: שימוש בחומרים מקומיים ובטכניקות בנייה מסורתיות.
- אנרגיה מתחדשת: שימוש במקורות אנרגיה מתחדשת כמו אנרגיה סולארית ואנרגיית רוח.
- חקלאות אורגנית: גידול מזון אורגני בשיטות מסורתיות.
- תיירות אקולוגית: עידוד תיירות בת קיימא המכבדת את הסביבה ואת התרבות המקומית.
- שימור מסורות: שימור מסורות מקומיות, מלאכות יד ואירועי תרבות.
כיצד תיירות אקולוגית תורמת לסביבה
התיירות האקולוגית מתמקדת בשמירה על משאבי הטבע, צמצום טביעת הרגל הפחמנית, והגנה על המגוון הביולוגי. הנה כמה מהדרכים שבהן היא תורמת לסביבה:
- שימור טבע ומערכות אקולוגיות: כפרים אקולוגיים והאתרים התומכים בתיירות אקולוגית מתמקדים בשימור שטחים טבעיים, שמורות טבע ופארקים. הם שומרים על אזורים פראיים, מפחיתים את הלחץ האנושי על אזורים רגישים, ומעודדים מטיילים להתנהל בצורה אחראית בתוך הטבע.
- הפחתת פליטת גזי חממה: תיירות אקולוגית מדגישה שימוש בתחבורה בת-קיימא כמו רכיבה על אופניים, טיולים רגליים, ושימוש ברכבים חשמליים. כמו כן, לינה אקולוגית נעשית במקומות שמייצרים את האנרגיה שלהם בצורה מתחדשת, כמו אנרגיה סולארית או רוח, ומצמצמים את השימוש באנרגיות מזהמות.
- קידום קיימות מקומית: יוזמות אקולוגיות מקדמות עסקים מקומיים, מוצרים אורגניים, ומערכות אקולוגיות חקלאיות המשתמשות במשאבים מתחדשים. בדרך זו, התיירות האקולוגית תומכת במקומות ובתושבים המקומיים ומסייעת להם לשמור על מסורות סביבתיות וחקלאות מקיימת.
- חינוך והעלאת מודעות סביבתית: תיירות אקולוגית מקדמת חינוך לסביבה ומודעות לאתגרים הסביבתיים העכשוויים, מה שמעודד את המטיילים לשמור על הטבע ולהשתמש במשאבים באחריות גם לאחר סיום הטיול. במהלך הטיולים ניתנת הדרכה על מיחזור, הפחתת בזבוז מזון, והימנעות משימוש במוצרי פלסטיק חד-פעמיים.
במה שונה תיירות אקולוגית מתיירות מסחרית רגילה
- התמקדות באיכות ולא בכמות: בעוד שתיירות מסחרית רגילה מתמקדת בהבאת מספר רב של תיירים לאתרים מרכזיים, לעיתים תוך פגיעה בנופים ובתרבות המקומית, התיירות האקולוגית שמה דגש על קבוצות קטנות יותר ועל חוויות אישיות ומעמיקות. במקום תיירות המונית, התיירות האקולוגית מתמקדת באינטראקציה ישירה עם הסביבה ועם הקהילות המקומיות.
- שימוש במשאבים מקומיים: תיירות מסחרית נוטה לשתף פעולה עם רשתות גדולות ומלונות בין-לאומיים, בעוד שתיירות אקולוגית מעדיפה עסקים מקומיים כמו בתי הארחה קטנים, חוות אקולוגיות, ובעלי מלאכה מקומיים. התמיכה בעסקים מקומיים שומרת על הכלכלה המקומית ומצמצמת את תלות האזורים הכפריים בגורמים חיצוניים.
- הימנעות מ'Over-Tourism': תיירות מסחרית יוצרת עומס כבד על אזורים תיירותיים פופולריים, מה שמוביל לפגיעה בסביבה ובמונומנטים היסטוריים בשל הצפיפות, הרעש וזיהום האוויר. תיירות אקולוגית, לעומת זאת, מכוונת את התיירים לאזורים פחות מוכרים ומפחיתה את הלחץ על אתרים תיירותיים מרכזיים, תוך שמירה על חוויות אוטנטיות יותר.
- פחות צריכה ואשפה: התיירות האקולוגית מעודדת צריכה נמוכה יותר של מוצרים פיזיים. במקומות הלינה האקולוגיים יש שימוש בחומרים ממוחזרים, הקפדה על מיחזור אשפה, ושימוש מופחת במים. לעומת זאת, תיירות מסחרית נוטה לייצר כמויות גדולות יותר של פסולת ולהשאיר טביעת רגל סביבתית גבוהה יותר.
המגמה העולמית בתיירות אקולוגית וישראל
בעולם, תיירות אקולוגית תופסת תאוצה בעיקר במדינות כמו קוסטה ריקה, איסלנד, נורווגיה וניו זילנד, שמובילות בתחום זה הודות למשאבי הטבע הייחודיים שלהן והשאיפה לשמור עליהם לדורות הבאים. גם במדינות אירופה התיירות האקולוגית מתפתחת במהירות, עם דגש על אזורים כפריים והקמת שמורות טבע ופרויקטים אקולוגיים.בישראל, התיירות האקולוגית נמצאת בתחילת דרכה, אך ישנו עניין הולך וגובר ביוזמות כמו אירוח אקולוגי בגליל ובנגב, חוות אקולוגיות וקמפינג ירוק. גם הרשויות מתחילות לתמוך בתיירות אקולוגית כחלק מהמאבק במשבר האקלים, ויש צורך להמשיך ולקדם את התשתיות לתיירות זו בארץ.
