כיצד ניתן להסביר שככל שהאזורים הגאוגרפים ביוון הם יותר פראיים, ראשוניים שופעי טבע ויופי הם עדיין נשארים בלתי מתויירים ומוכרים למעטים ? לא אנסה לפענח זאת, ואולי מציאות זאת מיטיבה. ובכל זאת התהייה נשארת.ניקח לדוגמה ,אחד האזורים הפחות מוכרים לתיירות המסחרית הוא מערב מקדוני.
אזור זה, הכולל מחוזות כמו גרבנה (Grevena), פלורינה (Florina) וחלקים מהר פינדוס, נחשב פחות מפותח תיירותית לעומת אזורים סמוכים. החוויה במערב מקדוניה היא בעיקר אקולוגית ופראית, עם דגש על חקר טבע, הליכות הרריות ונופים מרהיבים ללא תשתית תיירותית מפותחת. זהו אזור שבו הזמן עצר מלכת, וכפרים כמו סיאטיסטה (Siatista) מציעים חוויות אותנטיות של חיי הכפר המסורתיים.
כאשר מדברים על תיירות ביוון, לרוב עולים בראש חופים קסומים, איים שטופי שמש ואתרי עתיקות מפורסמים. אך מעבר לנופים המוכרים של יוון, מסתתר לו אזור פחות מתוייר, הפראי והאותנטי – מערב מקדוניה. אזור זה, הממוקם בצפון מערב יוון, עשיר בטבע פראי, כפרים מסורתיים והיסטוריה עמוקה. למרות כל זאת, התיירות במערב מקדוניה נותרה דלילה יחסית, והאזור אינו זוכה לפופולריות כמו חלקים אחרים ביוון.
אחד הגורמים המרכזיים לכך שמערב מקדוניה נשארה פחות מתויירת הוא המרחק שלה מהמרכזים התיירותיים העיקריים של יוון. אתונה, הבירה, ממוקמת במרחק של כ-5 שעות נסיעה ברכב, והעיר סלוניקי במרחק של כ-2.5 עד 3 שעות נסיעה ברכב. הכבישים שמובילים לאזור הם ברובם הרריים ומתפתלים, מה שהופך את הנסיעה לנוף מרהיב אך מעט ארוכה ומאתגרת. בהשוואה לאזורים אחרים, המציעים גישה מהירה ונוחה יותר לחופים, אתרי תרבות ואטרקציות עירוניות, מערב מקדוניה מרוחקת פיזית, ולעיתים גם תחבורתית, מהמרכזים התיירותיים.
בין הסיבות שהאזור פחות מוכר לתיירים נמצא גם העדרם של אתרי תיירות מפורסמים. בעוד שבמקומות כמו אתונה, מיקונוס וסנטוריני למשל, ישנם אתרים עתיקים וסמלים תרבותיים כמו האקרופוליס או הנוף האייקוני של האיים, במערב מקדוניה לא קיימים סמלים תיירותיים ידועים המושכים תיירים. האזור מציע חוויות טבע ייחודיות, אך לעיתים קרובות הן אינן מוכרות למטיילים הממוצעים, ולכן לא נכללות במסלולי התיירות הפופולריים.
מעניין לציין שדווקא בצד השני של הגבול, באלבניה ובצפון מקדוניה, האזורים הסמוכים לגבול עם יוון זוכים לפופולריות בקרב תיירים. שם, בזכות פיתוח תשתיות ומודעות גוברת לאטרקציות הטבעיות, הצליחו למשוך יותר מבקרים. אזורים כמו אגם אוכריד (Lake Ohrid) בצפון מקדוניה או הפארקים הלאומיים באלבניה הפכו ליעדים פופולריים לתיירים המחפשים נופים דרמטיים, טבע מרהיב ותרבות עשירה.באזורים אלו, ההשקעה בתיירות אקולוגית, חוויות טבע ושימור אתרים הובילה לעלייה בפופולריות, בעוד שמערב מקדוניה ביוון עדיין נשארת מאחור בפיתוח כזה. השילוב בין אזורים לא מפותחים ביוון לבין הפופולריות של יעדים סמוכים בצד השני של הגבול יוצר ניגוד ברור ומשפיע על התיירות האזורית.
