סאמארינה (Σαμαρίνα) הוא כפר הררי השוכן בחבל גרבנה בצפון יוון, והוא נחשב לאחד הכפרים הגבוהים ביותר ביוון, בגובה של כ-1,450 מטרים מעל פני הים. הכפר מפורסם לא רק בזכות מיקומו הגבוה והנופים המרהיבים שהוא מציע, אלא גם בזכות ההיסטוריה העשירה שלו, הקשורה למיעוט הוולאכי (הארומנים), שאינם רבים ביוון.
הכפר סאמארינה נוסד ככל הנראה במאה ה-14, והפך במהרה למרכז חשוב עבור הוולאכים באזור. ונחשב לאחד הכפרים הוולאכים המפורסמים ביותר ביוון, לצד מצובו. הוולאכים הם מיעוט ארומני המדבר שפה קרובה לרומנית, והם ידועים בעיקר כאוכלוסייה נודדת של רועים ובעלי מלאכה שהתיישבו בעיקר בהרי הפינדוס. לאורך ההיסטוריה, הוולאכים היו ידועים באורח חייהם הנוודי, שהתבסס על גידול צאן ועיבוד עץ, והם היו מומחים בבניית גשרים, דרכים ומבנים.
במהלך ההיסטוריה, סאמארינה שימשה גם כמקום מקלט לתושבים וללוחמים יוונים במהלך תקופות של מאבקים ופלישות, כולל במהלך הכיבוש העות'מאני. הכפר היה מרכז חשוב לתנועות שחרור ולקהילה הוולאכית בתקופות הקשות.
בסאמארינה היו מפעלי מים (Nerómylos) ששימשו את חרשי העץ המקומיים. המפעלים הללו השתמשו בכוח המים ממעיינות ונהרות סמוכים כדי להניע את כלי העבודה, וכך יכלו התושבים המקומיים לעבד עץ לייצור רהיטים, כלים ופריטים אחרים שנמכרו בשווקים הסמוכים. עד היום ניתן למצוא באזור שרידים של המפעלים הללו, המספרים את סיפורה של התעשייה המסורתית באזור.
הוולאכים של סאמארינה ניהלו אורח חיים מסורתי שהשתנה במעט במהלך השנים. בתקופות קדומות יותר, הכפר שימש כמרכז חקלאי ותרבותי בוולאכי, שבו התגוררו משפחות רבות שעסקו בעיקר בגידול צאן ובניית מבנים. אורח החיים הוולאכי המסורתי השתמר בכפר, ואפילו היום אפשר למצוא את שרידי התרבות הזו בטקסים, בלבוש המסורתי, במטבח המקומי ובמנהגים השונים.
סאמארינה מושכת אליה מטיילים בזכות הנופים ההרריים המרשימים שלה, השילוב הייחודי של תרבות וולאכית וההיסטוריה העשירה של המקום. המבקרים יכולים ליהנות ממסלולי הליכה מרהיבים, ביקור בכנסיות עתיקות ובאתרי המים הישנים, וכן לחוות את התרבות הוולאכית דרך מפגשים עם המקומיים.
אחת מהאטרקציות המפורסמות ביותר בסאמארינה היא כנסיית "פנאגיה של סאמארינה", הממוקמת בקצה הכפר ונבנתה במאה ה-19. הכנסייה מוקפת ביער ובנוף עוצר נשימה, והיא מהווה דוגמה מצוינת לאדריכלות הדתית המסורתית של האזור.
הוולאכים הם מיעוט אתני בבלקן, המצוי בעיקר ביוון, אלבניה, מקדוניה, ובולגריה. הם דוברים שפה רומנית קדומה ונחשבים לאחד המיעוטים העתיקים באזור. ביוון, הוולאכים שמרו על זהותם ותרבותם למרות השינויים החברתיים והפוליטיים שעברו עליהם במהלך ההיסטוריה.